יום שני, מרץ 06, 2006

ניהול וועד הבית

ניהול וועד הבית
נכתב על ידי גיורא מגל

ניהול הוועד הוא נושא מאד לא מסובך. מאידך, הכל תלוי בשכנים וברצון הטוב.
כמעט בכל בנין קיים ה"משוגע" המקומי. צריך רק לדעת לאתר אותו. "משוגע" שכזה תמיד ישגיח על הניקיון, גינון, פחי האשפה ומועדי הסיוד ושיפוץ הבניין. אני יכול להעיד רק על עצמי שבשנות פעילותי האחרונות בוועד שיפצנו את הכניסה החיצונית לבית באבן ירושלמית, שיפצנו את הכניסה בקרמיקה, צבענו וסיידנו את הכניסות ליד הדירות ומסביב לבנין והכל בקלות וללא שום לחצים. מה שקרה זה שמספר בנינים ראו כי טוב והתחילו לשפץ גם הם דבר שעוזר למראה החיצוני והרגשה נעימה של הדיירים. אני יודע ממקור ראשון על דייר שקנה אצלנו בבניין דירה ומה שהביאו להחליט היה המראה החיצוני והטיפול בבניין. רק כדוגמה, חל אצלנו איסור להתקין מזגנים במרפסת הפונה לחזית וזאת על מנת לשמור על מראה נקי ואחיד של הבניין. כל הדיירים עמדו בכך ללא כל בעיות.

מאז שנבחרתי לוועד הבית קבעתי עובדה אחת מוגמרת וזאת בהסכמת כל הדיירים – וועד הבית אינו אוסף המחאות. הדיירים הם שמביאים את ההמחאות פעם בחצי שנה לחברי הוועד. כל חצי שני מוצג דו"ח הכנסות/הוצאות שמנוהל באמצעות תכנית קצרה באקסל מול טופס חדשי של הבנק, ועד ל 10 לחודש הדיירים מוסרים את ההמחאות לוועד. כל דייר חדש שנכנס לבניין אם לדירה שכורה ואם קנה דירה מקבל הסבר קצר על חובותיו לתחזוקת הבניין וזכויותיו בבנין ואם הגיע במקרה מחינוך לא נכון (וועד "דפוק") מסבירים שוב ושוב עד שהוא מבין שהוא חייב לוועד ולא ההיפך. בשום מקרה הוועד אינו מגיע לאיסוף ההמחאות. עד היום כמעט ולא נתקלנו בכל בעיה למעט דייר לשעבר שהיו לו בעיות כלכליות ואז בעל הדירה שילם את האחזקה. חשוב מאד לשמור על קשר, וקשר טוב עם בעלי דירה מושכרת.

פעם בחודש מפקידים את ההמחאות בבנק, מוציאים דף חשבון לצורך דוח הכנסות/הוצאות, משלמים לבעלי המקצוע שעובדים בבניין ובגינה ובזה הסתיים התפקיד. לא בעייתי בכלל.

אסיפות דיירים – קטע בעייתי – ראו בפורטל "בית משותף" מהם הכללים להחלטות במידה ולא כל הדיירים מגיעים לאסיפה.

ביטוח – חשוב מאד כי לוועד יהיה ביטוח צד שלישי על מנת לכסות את עצמו ואת הבניין מתביעה כלשהי. כיום זה הפך לשיטה, על כל דבר הכי קטן מיד תובעים איזה מרצדס או ב.מ.וו חדשים אם לא למעלה מזה.

גובה התשלום לוועד – תמיד 25 אחוז מעל לסכום הקבוע החודשי. לשמור רזרבות על מנת למנוע גביה מיוחדת אם יש הוצאה יוצאת דופן.

אי עמידה בתשלום לוועד – אם מדובר בדייר חיובי בעל רקע כלכלי בעייתי ניתן להגיע אתו להסכמים שונים. אם מדובר בסתם מנוול, חבל על הזמן. לתבוע אותו מיד אצל המפקח/ת על המקרקעין כולל חיוב תשלום עורך דין וביטול זמן עבודה. אני יודע מוועד אחר שזה עבד מצויין. לחילופין ניתן להיעזר במשפטני תרבות הדיור.

ניקיון – קיימים גופים רבים והצעות רבות לנקיון הבניין. מה שקובע זה לא הפנים היפות של המנקה אלא התוצאה. מהר מאד ניתן לוודא האם הוא רציני או שמחפף. אצלנו בבניין יש מנקה כבר שנים רבות ואין כל טענות. הוא מקבל יחס טוב והיחס שלו לנקיון בהתאם.

חשמל – כדאי להכין למנקים לחצן המפעיל את החשמל בחדר המדרגות ובמסדרונות באופן קבוע על מנת שלא יתקעו גפרורים בלחצן מאחר וזה הורס את האוטומט של חדר המדרגות. כדאי לעבוד עם חשמלאי קבוע שיכיר את הבניין ואת הבעיות, אם בכלל יש. כמו כן את החלפת הנורות השרופות בקומות הדיירים מחליפים בעצמם. הוועד אינו גוף שנועד להחליף נורות. מי שיודע להחליף נורה בבית יחליף גם בכניסה אחרת ישאר בחשיכה. קנו חבילת נורות וכל דייר שיחליף ויבקש נורה בתמורה יקבלה מהוועד.

גז – לבדוק בין חברות הגז מי נותן את השירות הטוב והזול. לאחרונה החברות התחילו להתקין על חשבונן בחדרי הגז מערכת לכבוי גז וכדאי להתקשר לחברה שאתה עובדים ולוודא שגם אצלכם בבניין יותקן מתקן שכזה.

מקלט – לא נורא אם משהו השאיר שם שולחן או ארון. חשוב לא לסתום את המקלט ולא להפוך אותו למחסן מרכזי. כנ"ל לוודא תאורה רגילה ותאורת חירום למקרה הצורך.

בריכת המים על גג הבניין – לוודא פעם בשנה ניקיון המיכל על ידי חברה טובה ומוכרת בתחום.
משאבות מים – להחליף מדי פעם בין המשאבות על מנת שציר המשאבה לא יתקע במשך השנים.

קולטי שמש – חשוב מאד לנקות את צנרת הקולטים פעם בשנה על מנת למנוע חלודה וסתימות. לבצע רק על ידי חברה מוכרת או בעל מקצוע בתחום שאתם סומכים עליו.

מחסן אופניים – זה לא מחסן של אף אחד. ברגע שמשהו מתחיל להכניס לשם את תנור הגז הישן לו המחסן יהפוך למזבלה.

חניה – רכב מושבת שבעליו מתעצלים להשליכו לגרוטאות – אפשר להתקשר לטל 106 המקומי ולהתלונן על מפגע תברואתי. זה עובד. הוא יסלק את הרכב.

ושיהיה לכולכם בהצלחה.

הכותב הינו בעלים ומנהל פורטל "בית משותף" בכתובת: www.kehilot.co.il
בכל נושאי וועד הבית ניתן לשאול בפורומים המתאימים בכתובת: http://www.kehilot.co.il/ForumList.asp

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

זיפות גגות

זיפות גגות
נכתב על ידי פייר גבי

שיטת זיפות הגגות הולכת ונעלמת מארצנו בעשור האחרון ובמקומה נכנסה לשוק שיטת האיטום עם היריעות הביטומניות.

למרות שאיטום גגות ביריעות ביטומניות הנו עדיף על פני זיפות - עדיין ניתן בהחלט לבצע איטום טוב באמצעות זפת חם, בתנאי שהעבודה מתבצעת באופן תיקני ומדוקדק.

לאמר את האמת, מי שאשם ב"ירידת קרנה של הזפת" איננה הזפת אלא הזפתים....

זיפות טוב בליווי הלבנה טובה של הגג יכול להחזיק הרבה שנים ללא שום בעיה.

קיימים בשוק 3 שיטות מקובלות לאיטום גגות בזפת חם:

1. זיפות בשכבה אחת + הלבנה.

2. זיפות בשתי שכבות עם יריעות פיברגלס בין השכבות + הלבנה כנ"ל.

3. זיפות בשתי שכבות עם רשת אינטרגלס בין השכבות + הלבנה כנ"ל.

בכל המקרים יש לזפת את הגג בזפת תיקנית לגגות מסוג 75/25.

להלן מפרט טכני לבצוע עבודות הזיפות:

1. נקיון יסודי של הגג מאבק , חול ולכלוך.

יש להקפיד על נקיון ממש טוב במיוחד במקומות אשר בהם היו מים-עומדים (שלוליות אשר צברו אבק). בדרך כלל מצטבר אבק רב במקומות אלו ובמיוחד מתחת לקולטים של דודי השמש. נקיון "מהיר" באמצעות מטאטא כביש איננו מספק. יש לוודא נקיון עם מברשת בעלת שער דק עד לרמה בה לא ישאר אבק כלל.

2. מריחת שכבת יסוד.

לצורך הצמדות טובה של הזפת אל הגג (אל הזפת והסיד הישן או אל מצע הבטון במקרה של גג חדש), יש למרוח שכבת קישור/יסוד מסוג "פלינקוט". הפלינקוט הנו חומר ביטומני אשר מדולל במיים ולאחר מכן נמרח על הגג באמצעות מטאטא כביש. יש להמתין מספר שעות לייבוש הפלינקוט ועדיף לבצע שכבה זו יום לפני הזיפות ולוודא שלא קיימות שלוליות ועודפים של חומר על פני הגג משום שאלו ישארו רטובים ולא יאפשרו לזפת להדבק אל הגג.

3. בצוע תיקונים מקומיים.

סדקים , קרעים ופתחים שונים יש לאטום לפני בצוע הזיפות. האיטום מתבצע באמצעות שתי שכבות של זפת חמה ורצועות יוטה בין השכבות.

4. זיפות הרולקות.

הרולקות הנן כל נקודות החיבור בין הרצפה לקירות. נקודות אלו רגישות לחדירת רטיבות עקב גלישת המים על גבי הקירות/המעקות ועקב תזוזות טבעיות בין האלמנטים השונים (קירות ורצפה). איטום אזורים אלו מתבצע באמצעות 2 שכבות של זפת חמה ועם רצועות יוטה בין השכבות.

5. זיפות כל שטח הגג.

זיפות הגג כאמור יכול להתבצע בשלוש דרכים. בשיטה הראשונה, של זפת בשכבה אחת בלבד, יש ליישם לפחות 1.5 קילו למטר מרובע.

בזיפות עם שתי שכבות יש ליישם 1.5 קילו בשכבה הראשונה, להדביק על גביה את האינטרגלס או את הפיברגלס, וליישם שכבה שנייה נוספת (עליונה) בת 1.0 קילו לפחות. סה"כ יש למרוח 2.5 קילו זפת על כל מטר מרובע.

עם סיום מריחת השכבה העליונה יש לפזר מעט חול על כל שטח הגג. החול נועד לוודא היצמדות טובה של שכבת ההלבנה אל הזפת.

6. הלבנת הגג.

ההלבנה המסורתית (והזולה) מתבצעת באמצעות סיד (אבקה בשקים) המדוללת במים. לתוך תערובת זו יש להוסיף דבק אקרילי כגון בי גי בונד, סיקה לטקס, וכדומה. קיימים בשוק דבקים "זולים" עבור עם הזפתים אולם אלו "מומלצים פחות" (והמבין יבין). בכל מקרה יש לשים דגש על הכנסת כמות מספקת של דבק. חסכון בדבק הופך את כל ההלבנה לבדיחה: הסיד ישטף מהגג עם הגשם הראשון.

בנוסף ניתן להלבין את הגג באמצעות מלבין אקרילי או צבע אקרילי חיצוני (כגון סופרקריל). אלו יקרין יותר לבצוע ויש לבצע בשתים או שלוש שכבות לפחות בכדי לקבל גג מולבן היטב. לפיכך מחיר ההלבנה הרבה יותר גבוה ממחיר הסיוד.

מילה אחרונה על ההלבנה: יש לבצע הלבנה כאשר הגג צונן וקר. ביצוע הלבנה על גבי זפת חמה (מהשמש) יגרום להיווצרות סדקים שעה קלה לאחר סיום ההלבנה.השטח יראה כמו אדמה חרוכה.

סיכום : "עולם הזפת" או "איך עובדים עליך בעיניים":

התחמנות איננה יודעת גבולות אצל הזפתים בארצנו.

ממש עולם ומלואו. להלן מספר דברים שיש לשים לב אליהם כשמגיע קבלן הזיפות, בנוסף למפרט שלעיל:

א. סוג הזפת.

הזפת היחידה הטובה לאיטום גגות הינה זפת תיקנית מסוג 75/25. המספר הסידורי רשום על גבי החבית או שרשום במדבקה על גבי הזפת עצמה. ניתן גם לזהות חבית חדשה של זפת תיקנית על פי צורתה הקעורה של הזפת שבחבית. קיים מעין "שקע" במרכז החבית. יחד עם זאת יתכן מצב שבו לזפת תיקנית אין "שקע" כנ"ל. בעקרון הזפת התיקנית קשה יותר מהלא תיקנית : כאשר הזפת קרה בקושי ניתן לחדור אותה עם לחיצת האצבע. כאשר הזפת לא תיקנית- האצבע תחדור סנטימטר פנימה. אך הזיהוי מאוד קשה גם לעין המקצועית ורצוי לדרוש מהקבלן להגיע למקום עם חביות חדשות לגמרי.

בכל מקרה יש לבדוק בעין את החביות ולחשב את כמות הזפת שעל הקבלן לשים על הגג. בכל חבית יש כ 200 קילו.עשה את החישוב על פי 2.5 קילו לכל מטר מרובע בגג.

ב. הנחת רשת אינטרגלס או פיברגלס.

קבלנים רבים מרמים ופשוט לא מניחים כלל. אחרים מניחים "איפה שנוח" ולא מניחים מתחת לדודי שמש או במקומות בהם הגישה קשה או כשנדרשים חיתוכים שונים.

ג. כבר נתקלנו במספר מקרים בהם הזפת מגיע לשטח ועושה "כאילו". מורח קצת זפת פה ושם, שכבה דקה על הכל, והלבנה מהירה. הלקוח כבר מזמן הלך לעבודה והזפת משאיר שטח מולבן אשר אינו מזופת בכלל. מחזיר את הכל לרכב והולך. כסף קל. זהירות !

ד. "עגלות חימום זפת". מתקנים אלו נגררים מאחורי הרכב ומשמשים לחימום הזפת. לא ניתן לדעת את סוג הזפת מכיוון שהיא מגיעה לאתר במצב נוזלי. 90 אחוז שמדובר בזפת לא תיקנית. זפת תיקנית דורשת הרבה יותר חימום בכדי להגיע למצב נוזלי וכמעט שאיננה ניתנת לחימום בעגלות אלו, מה גם שחבית אחת איננה מספיקה ליותר מאשר זיפות של כ 80 מ"ר.

מה שמוביל אותנו שוב למשפט הפתיחה: האשמה איננה בזפת אלא בזפתים.

בהצלחה.



הכותב הנו מבעלי יברת איטומן ובעל 20 שנות נסיון בענף האיטום. שאלות נוספות יקבלו מענה מהיר בפורום החברה. http://www.itumen.co.il/site/forum.asp

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

רטיבות בדירה

רטיבות בדירה
נכתב על ידי יגאל ברגמן

רטיבות בדירה
1. אופן חדירת הרטיבות
1.1 מקורות רטיבות אפשריים בדירה:
א. מי גשמים החודרים דרך המעטפת החיצונית של הדירה (קירות רצפה וגג).
ב. דליפות מצנרת המותקנת בקירות או מתחת לרצפות (ביוב, דלוחין, מים וניקוז).
ג. מים הכלואים מתחת לרצפת הדירה מתהליכי הבניה (חול רטוב מתחת לרצפה) או בהיעדר ניקוז תקין. המים הכלואים עולים בכוח הנימיות בתחתית הקירות (עליה קפילרית).
ד. מעבר מים מחדרי רחצה לחלקי מבנה עקב היעדר אטימה ברצפות חדרים רטובים.
ה. התעבות (קונדנסציה), הגורמת להיווצרות טיפות מים על מקומות קרים עם טמפרטורה הנמוכה מ"נקודת הטל".
ו. מי תהום הנמצאים במגע עם רצפת דירת קרקע.
1.2 מנגנוני חדירת רטיבות דרך המעטפת חיצונית:
א. חדירה ישירה של מי גשמים עקב איטום לקוי של קירות החוץ.
ב. חדירת מי גשמים דרך סדקים ותפרים בשילוב עם פעולת זרמי אויר וכוחות קפילריים.
ג. ספיגת רטיבות דרך חומרים נקבוביים במעטפת החוץ בכוח הנימיות.
ד. חדירת רטיבות דרך פתחי חוץ ותפרי התפשטות.
2. נזקי רטיבות
2.2 נזקים לחיי היום יום:
א. נזקים לחומרי בניה עקב בלאי מואץ לרבות כתמי רטיבות עובש ו"תפרחות".
ב. סדקים והתקלפות היוצרים גם מפגעים חזותיים.
ג. נזקים לריהוט ולציוד כתוצאה מרטיבות ממושכת.
ד. נזק בריאותי.
2.1 נזקים ליציבות המבנה:
א. פגיעה בתפקוד המבנה והקונסטרקוציה עקב קורוזיה מואצת של פלדה הגורמת להגדלת נפחה,
לסדיקת בטון הכיסוי ולהחלשת האלמנט הנושא עד כדי פגיעה ביציבות המבנה.
ב. שינויי נפח חומרי הבנייה עקב רטיבות לרבות סדקים והתפוררות עם הזמן.
2.3 נזקים בתפקוד הדירה:
א. ירידת החוזק המכני של חומרי בנייה רטובים (במקרים קיצוניים ירידה ב % 20)!
ב. הפחתה בכושר הבידוד התרמי של חומרי בידוד עקב ספיגת מים למבנה הנקבובי של
החומר (בבטון קל הירידה בכושר הבידוד עד כדי % 50 ויותר).
3. אמצעים לעצירת חדירת רטיבות
3.1 תכנון הדירה:
מדובר בתכנון המתחשב בכיווני הרוחות והגשם, כולל התיחסות למיקום דלתות חיצוניות וחלונות בנוסף תכנון קירוי חיצוני להסטת מי הגשמים.
3.2 תכנון פתחי חוץ ומוצרי האלומיניום:
מדובר בעיקר בחלונות, דלתות חוץ, פתחים, תפרים וחריצים. יש להקפיד על תכנון הביצוע באופן שיאפשר ניקוז נכון והפחתה של לחצי מים ואדים.
3.3 הגנה על קירות החוץ מזרימת מים:
א. הפחתת חדירת מים מהמעטפת עקב צמצום כמויות המים הניגרות על קירות החוץ. ההגנה על
הקירות באמצעות תכנון וביצוע כרכובים וגגונים להסטת מי הגשמים מהקירות.
ב. בחירת חומרי איטום מתאימים לצורך קבלת משטחים אטומים למעבר מים לאורך זמן, בנוסף יש
לתכנן אפשרות נוחה לחידוש איטום שהתבלה.
3.4 איטום המעטפת החיצונית:
איטום המשטחים דרכם צפוייה חדירת מים (רצפות, קירות וגגות) תוך שימוש בחומרים עמידים בפני בלייה לאורך זמן עקב חשיפתם לתנאי אקלים.
3.5 בידוד תרמי:
תכנון נכון של המעטפת החיצונית באופן שימנע היווצרות נקודות תורפה ואיזורים דקים מידי שאינם ניתנים לבידוד (גשרי-קור) עליהם מתרחש תהליך העיבוי.
3.6 תכנון צנרת:
א. תכנון מושכל של מיקום צנרת באופן שיאפשר ניקוז מים דולפים מבלי לגרום נזק.
ב. הקפדה על מיקומם של מיכלי מים במבנה בצורה שתאפשר איטום נוח ואיתור תקלות.
3.7 ניקוז הגג:
א. ניקוז מהיר של גגות באמצעות שיפועים חזקים ומוצאי מים פשוטים.
ב. הימנעות ממצבים המועדים לסתימות והצפות גגות על מנת לעצור חדירת רטיבות לתקרות
הדירות העליונות.
3.8 ניקוז ואיטום יסודות:
פעולה זו חשובה במיוחד בדירות קרקע ותפקידה למנוע היווצרות לחץ מים הידרוסטטי על קירות תת קרקעיים ועליה קפילרית של רטיבות כלפי הדירה.
3.9 ניקוז סביבת הבנין:
פעולה זו נועדה להרחיק מים הזורמים על מעטפת הבנין. מדובר במים היורדים מהגגות, נקווים לשלוליות בסמוך לקירות החוץ, מחלחלים ומוצאים את דרכם אל דירה צמודת קרקע.
3.10 הפרדת רצפה מהקרקע:
ההפרדה של רצפת דירה תחתונה מהקרקע מבוצעת באמצעות התקנת חציצה אוטמת. פעולה זו הכרחית כדי למנוע מעבר רטיבות לרצפת דירה הצמודה לקרקע טבעית.
4. חומרים ביטומניים לאיטום
4.1 ביטומן (זפת):
לביטומן המופק מנפט גולמי קוראים ביטומן אספלטי, וכינויו בשם "זפת" – הוא טעות נפוצה. הזפת
הוא מוצר זיקוק של פחם. חומר "תרמופלסטי" המתרכך והופך נוזלי בהשפעת חום, נעשה צמיגי וחוזר למצב מוצק לאחר התקררותו. הביטומן עמיד בפני כימיקלים במיוחד אלו המזיקים לבטון.
גמישותו של הביטומן עשוייה להישמר לאורך ימים בתנאים מבוקרים; אך בחשיפה ממושכת לקרינת שמש, עלולה גמישות זו להיפגם. ביטומן שאיבד את גמישותו הוא חומר פריך שאינו יעיל עוד לאטימה, יש להסירו ולישמו מחדש.
התחממות ביטומן בקרינת השמש על גגות עלולה לגרום להתרככותו עד למצב של זחילה הדרגתית על פני שטחים משופעים. מגרעת נוספת של הביטומן היא רגישותו לפגיעות מכניות. מכאן ברורה חשיבות פעולות ההלבנה וההגנה.
4.2 חיזוק ושיריון שכבות איטום ביטומניות:
כדי להקנות לשכבות איטום מחומרים ביטומניים חוזק כנגד קריעה משריינים אותם בסיבים, כך מבוצע גם ביריעות איטום המיוצרות באופן חרושתי.
הסיבים המשמשים למטרה זו הם בעיקר סיבים מתעשיית הטקסטיל (כדוגמת יוטה) או סיבי זכוכית, פיברגלס וסיבי פוליאסטר.
חומרי השיריון מסופקים בצורה בלתי ארוגה כדוגמת גיזה או רשת ארוגה (הקרויה גם ארג).
4.3 לבד ביטומני:
מדובר ביריעה ביטומנית המשורינת בקרטון או בלבד, הכינוי הנפוץ ליריעות אלה "נייר זפת" או "נייר טול".
במהלך ייצור היריעה מוספג השיריון, משני צידיו, בביטומן מופח. בסיום הייצור מקבל המוצר כיסוי חול עדין, בטרם גלגולו, כדי למנוע הידבקות בלתי מכוונת או התקמטות.
הלבד הביטומני משמש בעיקר לחציצה או להגנת שכבות איטום, השימוש בו בשכבה אוטמת בלבד אינו יעיל ואינו מקובל.
4.4 יריעות ביטומן משופרות:
היריעות הביטומניות הן מוצר חרושתי המשווק בגלילים, מיושם בריתוך על השטחים המיועדים לאיטום תוך כדי גילגול ופרישה. כדי להקנות לביטומן חוזק כנגד קריעה מכילות היריעות שיריון סיבים.
יריעות ביטומן משופרות (הקרויות גם משוכללות) עשויות ביטומן עם מוספים פולימרים אלסטומריים, עוביין של היריעות המשופרות הוא עד 5 מ"מ, שיריון היריעות מבוצע חרושתית באמצעות סיבי זכוכית או סיבי פוליאסטר.
יתרונם של סיבי הפוליאסטר הבלתי ארוגים על פני סיבי הזכוכית הוא בהגדלת כושר ההתארכות של היריעה פי 10! ויותר (% 60 – 40 במקום % 3-1). גם חוזק הקריעה של היריעות המשופרות הוא גדול יחסית עקב עוביים.
השבחת ביטומן, על ידי תוספת SBS או APP, משפרת את כושר המתיחה של הביטומן ומעלה את נקודת התרככותו.
5. חומרים ושיטות להגנת האיטום
על שכבת האיטום יש להגן מפני פגיעה מכנית ומפני חשיפה לקרינת השמש וחשיפה להשפעת האוזון שבאוויר.
5.1 הלבנה על ידי צביעה:
ההלבנה נועדה לצמצם נזקי קרינת שמש מבוצעת באמצעות כיסוי שכבת האיטום בצבעים מוכנים למיניהם כגון צבעי אמולסיה על בסיס אקרילי המאריכים ימים יותר מן הסיוד. גם צבעי אפור כסף, על בסיס אלומיניום יעילים להחזרת קרינה משכבות האיטום.
5.2 שכבת מגן כחלק מיריעות מוכנות:
מדובר בהתקנת שכבת מגן בתהליך הייצור של היריעות המוצמדת לחלקה העליון החשוף של היריעה.
שכבת מגן נפוצה היא אגרגט דק המודבק ליריעה בצפיפות רבה ומכסה אותה לחלוטין, בקרינה החזקה של תנאי הארץ רצוי להעדיף אגרגט בהיר.
5.3 הגנה איטום באמצעות שכבה מכנית:
כאשר תנועה הולכי רגל מועטה על גבי השטח האטום (בעיקר לצרכי אחזקה) יש להעדיף הגנה באמצעות שכבת אגרגטים בהירים (עדיפים חלוקי נחל), לבני איטונג או בלוקים. האגרגטים חייבים להיות בגודל אחיד (מומלץ חלוקי נחל למניעת פגיעה ביריעות) נקיים מאבק ומחומרים דקים, זאת כדי להבטיח זרימה חופשית של מי גשם בדרכם אל המרזבים. כאשר צפוייה תנועה רבה על השטח, רצוי לפרוש מתחת לשכבה המגינה יריעה נוספת מטיפוס "יריעה גיאוטכנית".
5.4 הגנת איטום בשטחים אנכיים תת קרקעיים:
הגנה כזו נעשית באמצעות חיפוי האיטום בלוחות פוליסטירן מוקצף, או בניית קיר בלוקים. תפקידה של הגנה זו למנוע מגע בין חומר המילוי האבנים לשכבת האיטום.
5.5 הגנה וניקוז שטחים מרוצפים:
כאשר השטח האטום מכוסה בריצוף, יש להגן עליו מפני פגיעה בעת הנחת הריצוף. הגנה כזו מתבצעת באמצעות יציקת "מדה" או פרישת יריעות.
הריצוף אינו אטים למים אי לכך שכבת התשתית (עליה מונח הריצוף) חייבת להיות מנוקזת לכיוון המרזבים. השימוש בחול אינו פותר את הבעייה - החול אינו מסוגל מנקז את המים והם עשויים להצטבר בתוכו.
מומלץ להשתמש ב"יריעה גיאוטכנית" להגנה על האיטום, ומעליה לבצע ריצוף במלט (טיט) או באגרגט מנקז ללא שכבת חול נקי.
5.6 הגנת שטחי איטום המיועדים לצמחיה:
הגנה על שטחים אטומים המיועדים לנטיעת צמחים או עצים חייבת להיות קשיחה על מנת למנוע פגיעות שורשים ופגיעות מכניות כתוצאה מעיבוד הגינה. למטרה זו יוצקים שכבת בטון נוספת ("מדה" או טיח צמנט) כאשר האיטום מבוצע ביריעות עמידות בשורשים.
6. איטום גגות
6.1 תכנון נכון:
תכנון נכון של הגג כולל בידוד התרמי התורם להקטנת סדיקה בלתי מתוכננת של שכבות הגג. התקנת תפרי התפשטות בתוספת תפרי "דמה" נוספים, המחלקים את הגג למשבצות, תורמים אף הם להקטנת הסדיקה.
בבנייה טרומית יש להקפיד על תכנון מדויק של איטום התפרים בין הפלטות כאשר מומלץ לתכנן יציקת שכבת "טופינג" עליונה.
6.2 ניקוז הגג:
ניקוז נכון של הגג מקל על האיטום. סילוק מהיר של המים משטח הגג מונע חלחול המים דרך פגמים קטנים באיטום. מומלץ על שיפועי ניקוז של % 1.50 לפחות והתקנת מוצאי ניקוז במספר מספק ובקוטר שלא יפחת מ - "4 כדי להבטיח ניקוז מהיר.
6.3 הגבהה היקפית (כרכוב):
תכנון וישום פרט "אף מים" בהיקף הגג מאפשר סיום תקין של שולי שכבת האיטום. את "אף מים" יש להבליט לפחות 15 סמ' מעל לנקודה הגבוהה שבתחתית קירות המעקה התוחמים את הגג עד אליה יש לסיים את שכבת האיטום על ידי "רולקות".
6.4 תפרי התפשטות בגג:
תכנון וביצוע תפרי התפשטות תקניים כולל תפרי "דמה", באמצעות התקנת הגבהה משני צידיהם וכיסוי פח מתאים המאפשר תזוזות דיפרנציאליות של מבנים סמוכים ומונע חדירת מי גשמים.
6.5 מתקנים המוצבים על הגג:
התקנת אנטנות, דודי שמש ומתקני מיזוג אויר תבוצע על גבי הגבהות יצוקות. הגבהות כאלה מאפשרות ביצוע נכון של פרטי האיטום ועיבודם תוך יצירת "רולקות".
6.6 מעבר צינורות ושרוולים דרך הגג:
יש להקפיד על שימוש בפרטי איטום מקצועיים שיבטיחו התקנת "צווארון" מהודק אל הצינור ורצף שכבות האיטום. בשימוש ביריעות ביטומניות אין להשתמש בצנרת פלסטיק החודרת דרך הגג מאחר ולא ניתן לרתך עליה את היריעות.
6.7 הגנה על שכבת האיטום:
מומלץ לתכנן ולבצע הגנה עליונה על האיטום כדי להבטיח אורך חיים מספק של האטימה. שימוש ביריעות איטום ביטומניות חרושתיות עם אגרגט מוטבע מתאים להגנה בפני קרינה והליכה "מועטת" בלבד.
8. שיטות ישום יריעות ביטומניות
8.1 הדבקה מלאה לתשתית על ידי ריתוך:
בשיטה זו מרתכים, בעזרת להבת גז, את פני היריעה התחתונים לפני הצמדתם לתשתית. תחילה פורשים את היריעה, ללא חימום ואחר כך מגלגלים אותה בחזרה (יש יריעות שתוך כדי הגלגול חזרה מסירים מהן שכבת פוליאתילן דקה שהגנה על הביטומן). עתה מתחילים בחימום והמסה בתנועות איטיות לרוחב הגליל, ובגלגול החלק שהומס תוך הידוקו למצע. המצע שכוסה עוד קודם לכן במריחת יסוד מתלכד עם היריעה, במצב זה אין אפשרות להזיז או לתקן את פרישת היריעה.
ישנן יריעות שעליהן מוטבעות בליטות הנמסות כאשר החימום מגיע לדרגה הרצוייה וכך מובטחת ההדבקה ברגע המתאים.
ביטול הצורך בחימום מוקדם של חומר ביטומני באתר מהווה יתרון גדול: מתבטלות מגבלות בעיתיות כגון הגשת החומר החם לשטח הנאטם, תלות בטמפרטורה ומשך זמן החימום. מגבלות כאלו מכבידות ביותר בשימוש בשיטות איטום ביטומני במריחה.
8.2 הדבקה מלאה לתשתית בביטומן חם:
בשיטה זו שופכים ביטומן חם על כל השטח ומגלגלים את היריעה תוך כדי לחיצתה ודחיפתה קדימה.
יתרונה של השיטה המתוארת לעיל הוא בביטחון שהיריעה מונחת על ביטומן נוזלי בכל שטחה, בזמן שהמסה בעזרת להבת גז מחייבת מיומנות וסבלנות. חסרונה של השיטה – בצורך לחמם ביטומן ליד הבנין ולהעלותו במצב חם לגג.
8.3 הנחה חופשית של יריעות:
שיטה זו אינה מומלצת ובעקרון אינה מיושמת.
גם בהנחה חופשית של יריעות ביטומניות מוכנות יש להדביקן להיקף הגג ולהדביקן זו לזו. ההדבקה ההדדית יכולה להיעשות מלמעלה, על ידי הרמת השוליים, חימום ולחיצה. על מנת להבטיח הדבקת השוליים רצוי להגיע למצב שבו ביטומן מומס יגלוש החוצה לכל אורך התפר בזמן הלחיצה ההדדית.
בשיטת היריעות המונחות חופשית ניתן לשלב גם "נשמים". הללו הם ארובות איוורור, לשיחרור לחצי אדים שעלולים להיווצר מתחת ליריעה ולגרום להתנפחות והתרוממות. מאחר שמתחת ליריעה קיים חלל רציף, מסתפקים ב"נשם" לכל 50 מר' ואפילו ליותר מכך.
ההנחה החופשית מצטיינת בישום מהיר בלתי תלוי במזג האויר. גם אם נלכדת רטיבות – היא יכולה להשתחרר לאחר מכן. חסרונה בקושי לאיתור כשלים באיטום.
9. פרטי איטום גגות
9.1 עיבוד מוצאי המרזבים:
מוצאי המרזבים חייבים לאפשר קליטת המים מפני הגג במהירות ומבלי להיסתם. סביבת מוצא המים היא מקום מועד עקב מפגש סוגי חומרים שונים והסיכון של פגם באטימות שביניהם.
פרט מוצא המרזב שונה בהתאם למיקומו: במוצא אנכי - רצוי להתקין את המרזב בבטון עוד לפני היציקה כדי להבטיח בטון צפוף מסביבו ולמנוע יצירת סדק בין בטון חדש לישן. במידה ומבטנים את המרזב לאחר היציקה יש להשתמש בדייס צמנט עם ערב המונע התכווצות (מלט צמנטי מתפשט). כדי להקשות על חדירת מים בין המרזב לבטון מתקינים טבעת חרושתית לשיפור ההיאחזות בבטון ולהארכת נתיב חילחול המים.
באיזור המוצא מגדילים את שיפועי הבטון ל % 5 לפחות, ובהתאם לכך קובעים את מפלס פני צינור המרזב.
על מנת למנוע סתימת מוצא המרזב מן הסחף המתרכז סביבו, יש להתקין כיפת רשת מגולוונת (הקרויה ברדס) ומסננת חצץ יש להתקין מרזב שקוטרו "4 לפחות.
במוצא צידי יש להקפיד על קביעת מפלס תחתית הצינור עוד בשעת היציקה. מפלס זה אינו ניתן להתאמה לאחר מכן, וחשוב שלא יהיה גבוה ממפלס האיטום בנקודתו הנמוכה ביותר.
מוצא הניקוז ממשטח מרוצף חייב לקלוט את המים הן ממשטח הריצוף והן ממשטח האיטום שמתחתיו - "ניקוז כפול". קיימת אפשרות למוצא משותף נמוך או ליציאות נפרדות בכל גובה. ליציאה הנפרדת הנמוכה קיימים אביזרים מוכנים.
9.2 גמר שכבות האיטום בקירות היקפיים:
מפגש של שכבת האיטום עם שטחים אנכיים כגון קירות, מעקות, כרכובים, צינורות הגבהות וכדומה מתאפיין בזרימת מים מסיבית ומועד לכשלים וחדירת מים.
האמצעים הרצויים למטרה זו הם:
א. הגדלת השיפוע המשטח האופקי ל % 5 (ואפילו % 10) ליד הקירות.
ב. יצירת פינה מעוגלת, הקרויה מעגילה (רולקה).
ג. יצירת שקע בקיר האנכי, כדי שמרבית המים הזורמים לא יעבור על פני קצה שכבת האיטום אלא מלפניו (אף מים).
ד. הרמת שכבת האיטום מעל לפני המשטח האנכי בשיעור 15 סמ' לפחות.
ה. אבטחת הדבקה מלאה ורצופה בקו סיום שכבת האיטום, או הגנת קו זה על ידי פרופיל מתכת לחוץ או החדרת שכבת האיטום לכל אורכה לחריץ שהוכן מראש.
ו. אם האיטום נעשה ביריעות - יש להכפיל את היריעה לאורך זווית המפגש ("איטום כפול").
ז. אם צפוייה סדיקה (כמו בבניה טרומית) יש להפריד בין בטון השיפועים לבין הקיר ההיקפי כדי להבטיח שהסדיקה תתרחש לאורך המעקה ממש.
ח. יש להלבין גם את האיטום האנכי.
9.3 הגבהות וצינורות בולטים מן הגג:
כאשר יש צורך בהצבת מתקנים, או הבלטת צינורות מהגג, יש להכין עבורם הגבהות רצוי מבטון. רגלי המתקנים יוצבו על ההגבהות כדי למנוע פגיעה באיטום. צינורות יש לעטוף בחומר האיטום מעל ולהדק מסביב לצינור "צווארון" שיבטיח זרימת המים מעל לאיטום.
9.4 איטום תפרי התפשטות בגג:
האיטום הרגיל אינו מסוגל לעמוד בדפורמציות המאפיינות תפרי ההתפשטות. לפיכך התכנון חייב להתיחס לתנועת המבנה משני צידי התפר מבלי לגרום לנזקים בתפר או בחומרים שמשני צידיו.
האמצעים שיש לנקוט לאיטום תפרים הם כדלקמן:
א. אין לאפשר זרימת מים לאורך התפר עצמו.
שיפועי הניקוז יתוכננו כך שהמים יורחקו משני צידי התפר במהירות.
איזור התפר יהיה גבוה מסביבתו לכל אורכו.
ב. אם ניתן לבצע הגבהה – יש לעשותה מכל צד של התפר ולהקפיד על הכללים של גימור איטום בקירות היקפיים.
ג. את שכבות האיטום יש להמשיך עד מתחת לכיסוי התפר.
ד. מעל לתפר יש להתקין הגנת סיכוך מפח, מבטון או מחומר קשיח אחר שיאפשר תנועה לצידי התפר ללא גרימת נזקים.
ה. כאשר לא ניתן לבצע הגבהות מצידי התפר (ובעיקר כשהגג מרוצף) יש להגביה את שפות התפר ככל שניתן, לכסותו ביריעה גמישה במיוחד, בנוסף יש להתקין זויתני מגן צמודים לבטון משני צידיו.
ו. את הרווח שבתפר עצמו יש לאטום בחומרים גמישים ביותר כדוגמת "סיקה פלקס".
10. איטום רצפות וקירות תת קרקעיים:
10.1 חובת איטום רצפות:
איטום רצפות נועד למנוע חדירת מים מתחתית הרצפה כלפי מעלה לפיכך יש לבצע את שכבת האיטום מתחת לרצפה, דהיינו לפני יציקתה.
איכות האיטום הנדרשת נקבעת על פי מידת הרטיבות הצפוייה בתחתית הרצפה, הבאה לידי ביטוי בלחץ המים התת קרקעיים ובכמויותיהם.
10.2 שיטת איטום רצפות:
איטום באמצעות פרישת יריעות פוליאתילן לפני הנחת וקשירת זיון הרצפה ויציקתה אינו מספק. איטום נכון יותר יכול להיעשות במרבית השיטות המתאימות לאיטום גגות. כתשתית לאיטום יש לצקת שכבת בטון רזה אופקית ומוחלקת. יש להגן על האיטום כנגד נזקים מהנחת הברזל ויציקת הרצפה, הגנה זו אפשר לבצע מיריעה (כגון יריעה גיאוטכנית) או מיציקת "מדה".
10.3 איטום מפגש קירות רצפה:
את האיטום האופקי של הרצפה יש להמשיך עד מעבר לקו הקירות החיצוניים, כדי שיתחבר שם עם האיטום האנכי של הקירות. רציפות שכבת האיטום בהיקף הרצפה ובקירות

יגאל ברגמן מהנדס מומחה בביקורת בניה ,באיתור מקורות רטיבות וטיפול בהם.
מהנדס ראשי במכון ישראלי לביקורת בניה (מיל"ב) אתר מידע מקיף בנושא ליקויי בניה: http://www.milav.co.il

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

תכנון החשמל ותקשורת טל''ק - טלפון קווי, וטל''כ - טלביזיה בכבלים

תכנון החשמל ותקשורת טל''ק - טלפון קווי, וטל''כ - טלביזיה בכבלים
נכתב על ידי דורון טרייביש

מכל המערכות המותקנות בבית, מים, ביוב, חשמל ותקשורת, השתיים האחרונות הן המורכבות ביותר, ותמיד היו כאלה. מסוף המאה שעברה ואילך, הן הפכו מורכבות ומתוחכמות עוד יותר ומכאן תשומת הלב שהן זוכות הן ע"י רשויות החוק בתחומי הבטיחות והאנרגיה והן ע"י המשתמש הסופי – הדייר.

התפתחות מערכות החשמל והתקשורת מעמידות בפני המשתמש אפשרויות נרחבות לשימוש במטרה להעלות את איכות החיים, אלא שעל מנת לעשות כן נדרש ידע ומקצועיות רחבים מצד המתכננים והמבצעים בהשוואה למה שהיה מוכר בעבר. יתרה מזו, ככל שהאפשרויות מתרחבות כך עולה גם גובה ההשקעה. עלות ההשקעה אינה עומדת ביחס ישר למימוש האפשרות, נהפוך הוא לעיתים העלות גבוהה בהרבה מהתועלת המתקבלת בסופו של דבר. ולבסוף, תחום החשמל מעוגן בחוקים ובתקנות המתפרסמים מעת לעת ומטרתם להבטיח את בטחון המשתמשים ולחסוך בהוצאות בהמשך הדרך.

הבית המושלם אינו מוגדר בשום מקום מלבד מאשר בדמיונו וחלומותיו של המשתמש. על מנת ליצור את אותו בית טוב יעשה המשתמש, הבונה והמשפץ כאחד, אם ינקוט בתהליך מובנה של תכנון ביצוע ובקרה.

התכנון
סוף מעשה במחשבה תחילה. תכנון מוקדם של מערכות החשמל והתקשורת (טל"ק טל"כ) ע"י מי שהוסמך לכך, אמור למנוע חריגה מן החוק. תכנון כזה אמור להבטיח לחלוקה נכונה ומאוזנת של קווי הזינה בבית. וחשוב ביותר למנוע תקלות ו/או מצבים מסוכנים בעתיד.

אחד מתוצרי התכנון של האדריכל צריך להיות תוכנית מיקום נקודות חשמל, תאורה ותקשורת אשר מותאמות לתכנון האדריכלי ולדרישות המשתמש. תכנון זה צריך לכלול את כל האמצעים והאביזרים שהמשתמש מתכוון להפעיל בעתיד בביתו. את כל מערכות החשמל, התקשורת, המחשבים והבידור.

תכנון ראשוני זה הינו הבסיס הרעיוני למתכנן חשמל – מהנדס, הנדסאי או יועץ חשמל מוסמך. אי מקצוע זה יכול להיות אחד מחברי הצוות של האדריכל ויכול להיות עצמאי, שהמשתמש יפנה אליו בהמלצתו של האדריכל או על – פי המלצות אחרות.

מתכנן החשמל יכין תוכנית חשמל מפורטת שתכלול: תוכנית לוחות (את מיקומם יתאם עם האדריכל במקרה ולא נקבעו מראש),חלוקת קווי זינה, חלוקת העומסים לפי צרכיו והרגליו של המשתמש בזמנים נתונים (על מנת לקבל איזון בין הפאזות) כל אלה בהתאם לחוקים ולתקנות המחייבות בכל תחום – חשמל ותקשורת לסוגיה .

התכנון יתחשב בהרגלי הצריכה הנוכחיים של המשתמש ובהרגלים העתידיים. מאחר ועומסי הצריכה יקבעו את גודל החיבור שיהיה עליכם להזמין מחברת החשמל (חח"י) . ראוי לציין שמחיר החיבור אינו בהכרח גדל פרופורציונלית לגודל החיבור המוזמן, יש לשקול את העלויות מול התועלת. גודל החיבור קובע את עובי קו הזינה מקור הזינה של חברת חשמל (הפילר). ביצוע הנחת קו הזינה הראשי הינו באחריות החשמלאי שנבחר לביצוע ועוביו לפי דרישת היועץ או מהנדס החשמל. ככל שהכבל עבה יותר עלותו יקרה יותר.

חיסכון בנקודה זו עשוי להיות יקר יותר מהתשלום החד פעמי עבור כבל עבה יותר. זאת עקב צריכת חשמל שאינה מנוצלת כלל (ע"י התחממות הכבל ) והצורך להחליפו בעתיד.

מאחר ובבניה הפרטית לא מדובר במכרז המחייב את חוק המכרזים יש צורך להגדיר בכתב הכמויות את שמות אביזרי ההדלקה, אביזרי האבטחה, סוג הלוחות וגופי התאורה.

בתום התכנון ולאחר שיאושר ע"י האדריכל ובעיקר ע"י המשתמש יוכן כתב כמויות ואומדן עלויות המבוסס על אותן כמויות. כתב הכמויות והמפרט, ישמשו כבסיס להשוואת ההצעות שתוגשנה ע"י המציעים אליהם יפנה המשתמש לביצוע העבודות. המחיר של קבלני החשמל. השוואת המחירים תאפשר בחירת הקבלן המתאים על פי גובה הצעתו וכישוריו לביצוע העבודה. אך חשוב יותר, זה הזמן לבחון את העלויות הצפויות ואת התועלת המתקבלת מהן.

יש להקפיד כי הציוד המדובר יהיה בעל תו תקן ישראלי או תו תקן המוכר ע"י מכון התקנים הישראלי ואשר התקנתם תהיה תואמת את חוק החשמל.

לקראת הביצוע יש לבחור בחשמלאי מוסמך כמתחייב על פי החוק. לשם כך אפשר שהמשתמש יפנה למספר חשמלאים או שיועץ החשמל יעשה זאת בעבורו. כתבי הכמויות ודרישות הביצוע שתוארו לעיל מהווים את המפרט עליו תוגשנה ההצעות.

ההצעות שתוגשנה תבחנה ע"י יועץ החשמל על מנת להבטיח שאכן ההצעה מתאימה בראש וראשונה לדרישות הבצוע. רק הצעות שתעמודנה בתנאים אלה תעבור לשלב השוואת המחירים. הבחירה הטובה תהיה זו שעונה בצורה המיטבית לדרישות המפרט במחיר הנמוך ביותר. שילוב שני המדדים הללו עשוי להביא לכך שההצעה שתבחר לא תהיה הזולה מכולם אך תבטיח את הביצוע הטוב והבטוח.

לאחר שניבחר הקבלן המתאים יש לערוך חוזה מתאים אשר יובא לידיעת המפקח או הקבלן הראשי באין מפקח.
יש לזכור כי אומדן ראשוני מדויק ככל האפשר ימנע ויכוחים ועוגמות נפש רבות הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הלא ידוע. מובן שיש לקחת מקדמי ביטחון של מספר אחוזים ולהשאירם ברזרבה לשעת הצורך.

על לנו לשכוח כי תיקונים של דברים אשר לא תוכננו מראש ולא בוצעו נכון בחשמל עשויים בעתיד לגרום להוצאות רבת שחלקן או קשה או בלתי ניתן לתקן.
לאחר שאנו יודעים כבר את הבסיס ניגש לסדר הליכי הביצוע המעשי ומשמעותו.

שלב הביצוע מתחיל כבר בשלבי הבניה הראשונים. ומן הראוי להתייחס למספר נקודות ונוהגים בתחום זה.
יש לוודא שקבלן החשמל הנבחר ורק הוא יבצע את תשתית הארקה. שכן זהו חלק בלתי נפרד מאחריותו המקצועית.בתוקף תקנות החשמל. (הארקות ואמצעי הגנה בפני חישמול במתח על 1000 וולט התשנ"א 1991 ) בכל מקרה לא לאפשר לקבלן הבניה לבצע זאת.
יש לוודא כי צנרת ההובלה של הקווים הראשיים לבנין (חשמל, טל"ק וטל"כ ) וכן ההכנות לתאורת גינה אינטרקום חוץ ושערים חשמליים יוכנסו מתחת ליסודות וליציקת ריצפת ה- 00 בעוביים הנכונים. אם נקבע כי הארון המרכזי יהיה בקומת המרתף כאשר יש כזה יופנו המובילים הראשיים לשם ומשם יוצאו מובילים משניים לשאר הקומות לכל קומה סט מובילים (חשמל טל"ק טל"כ ושניים רזרבה).
יש לדאוג כי לוחות החשמל בקומות יהיו שקועים בקירות שעובו לצורך כך לעובי של 20 ס"מ לפחות ורצוי כי יהיו עשויים מבלוקים ולא יציקת בטון בכדי לאפשר הכנסת הצנרת מבלי לפגוע או להחליש את הקיר וסביבתו.
יש לדאוג שלכל מכשיר בעל עוצמה מ- W 1500 ומעלה יהיה קו הזנה נפרד מהלוח ועד לנקודת ההתחברות (שקע או מפסק דו קוטבי מואר) מחוטים בעובי שאינו יורד מ- 2.2 מ"מ בעל אבטחה של A 16
מכשירים הדורשים קו נפרד ע"י חוק : מזגנים מעל 1 כ"ס, תנור אפיה, מיקרוגל, מדיח כלים, מכונת כביסה, מיבש כביסה (אין לחבר את שניהם לאותו שקע ע"י מפצל או לפצל את אותה נקודה לשניים). מכשירים הדורשים קו זינה נפרד במתקנת סעיף 4 אך בתוספת מפסק דו קוטבי מואר במקום הנראה לעין: ג'אקוזי, תנור אמבטיה. טוחן אשפה ודוד שמש חשמלי.
יש לחייב את החשמלאי בחוזה כי רוב צנרת החשמל והתקשורת תכנס ביציקות הבטון ולא תונח על הרצפה מתחת לריצוף. את האופציה הזו יש לשמור אך ורק למקרים בהם צנרת נשכחה או נסתמה ביציקה. (דבר שלא אמור לקרות אם הונחה ונקשרה נכון לפני היציקה) במקרה כזה יש לחייב את החשמלאי לבטן את הצנרת בשכבת בטון שלא תקטן מ-2 ס"מ מעל הצינור לכל אורכו זאת ע"פ חוק החשמל ושהבטון לא יכיל חומרי סיד. (חול, מלט ודבק פולימרי)
יש להקפיד על כך שכל החציבות בקירות תבוצענה בקווים ישרים. הן המאוזנים והן המאונכים. יש לוודא כי הקווים המאוזנים לא יהיו נמוכים בגובה 210 ס"מ מגובה 00 סופי. אין לאפשר חציבה באלכסונים.
רצוי אם גמר השלד להיפגש אם החשמלאי ולסמן איתו את הנקודות במיקומן המיועד בכדי לקבל את האומדן הצורתי של החדרים אולי יש צורך בהזזת נקודה זו או אחרת למקום זה או אחר עקב שינוי הרהוט המתוכנן או המבט הויזואלי של המקום.
לאחר גמר החציבות, ביטון הקופסאות וסתימת החורים או לפניהם, רצוי מאוד לצלם את פני הקירות בצורה מסודרת ומסומנת. (דבר זה הוא היום כמעט שגרתי אצל בעלי מקצוע טובים) צילומים אילו יכולים להיות לעזר לכם בעתיד במקרה של תקלה או שיפוץ או צורך להזיז נקודה מבלי לפגוע במערכת הקיימת או לקבוע ריהוט כל שהוא שיש לעגנו לקיר.

הקשר עם הספקים – חשמל ותקשורת הוא השלב הבא.
כאשר מדובר בישוב קהילתי או בשכונה של וילות בנה ביתך או עמותה, הרי הדברים פשוטים יותר וקלים יותר. כי את נושא הטל"ק והטל"כ מארגנ/ת הישוב או העמותה והדברים כבר נקבעו מראש. כמו צורת החיבור,עלויות החיבור והשימוש.

הטל"ק הינו ברשות בזק אלא אם רכש הישוב מרכזיה כללית ואתה מקבל את שרותי טלפון החוץ כשלוחה דרכם. (דבר שהיום כמעט ואינו קיים).

לצורך ההתקשרות עם בזק עליך לגשת עם תוכנית ההגשה החתומה בצרוף צילום של היתר הבניה של הועדה המקומית ליש"מ המקומי או האזורי הכול לפי העניין ולקבל מהם את תווי קו הזינה המוביל למגרש עליו אתה עומד לבנות. וכל זאת על-מנת לדעת לאן להוציא את הצנרת המובילה את קו הזינה מביתך לנקודת החיבור של בזק. (למרות שזאת ניתן גם להבין מתוכניות ההגשה ומסיור בשטח).

את חיבור החשמל יש להזמין בחח"י עם תוכנית ההגשה המאושרת והיתר הבניה. שוב הדבר שונה בין בניה במקום מאוכלס, כאשר מדובר בהריסת בית ישן ובנית בית חדש במקומו לבין מקום כמו ישוב קהילתי או עמותה או הרחבה בישובים כפריים.

במקרה של מקום מאוכלס יש לשלם לחח"י תשלום של 10% מעלות החיבור המשוערת והמוערכת ע"י נציג חח"י ולאחר בדיקה של מנהל החל"ב (חיבור לבתים) יצא חשבון טרום סופי אותו יש לשלם מייד בכדי שאפשר יהיה לקבל חיבור חשמל זמני לצרכי עבודה בזמן הבניה. חיבור זה יוחלף בחיבור קבוע עם הצגת טופס גמר בניה מהוועדה המקומית. (הוא אותו טופס 4 המפרסם). יש לשמור על זכות יחידות המניה בחיבור שפורק לפני ההריסה של המבנה הישן באם היה כזה.

במקרה של בניה בישוב קהילתי או עמותה הדבר קל יותר מאחר והסכום הסופי של החיבור כבר ידוע מראש בכל מתחם ומתחם. גם כאן רצוי מאוד לשלם מייד ולהזמין חיבור חשמל זמני לצרכי עבודה שיחסוך כסף רב בהשכרת גנרטורים וכל מיני אמצעי הספקת חשמל לבעלי המלאכה השונים בזמן הבניה. לחיבור הזמני יתרונות נוספים.

יש לזכור שבשני המקרים של גביה נוספת לביקורת חח"י, בחשבון ההתחברות שאותה חייב המזמין לשלם בעצמו אלא אם סוכם אחרת עם החשמלאי או קבלן המפתח.(ניתן לשכנע את הקבלן בכדאיות החיבור הזמני לצרכיו הוא, כך שהוא ישא בהוצאות החיבור הזמני במלואן) אלא אם יש ברשותו גנרטור פרטי והוא אינו צריך לשכור כזה לצרכי עבודתו.

תכנון התאורה אף הוא פרק לא קטן בתכנון הבית, כאשר יש למצוא את המכנה המשותף בין עוצמת האור טובה ונעימה לעין לבין החיסכון באנרגיה שאותה כידוע אנו משלמים. כיום ישנן נורות חסכוניות שנותנות עוצמת אור טובה בעלויות צריכה נמוכות לעומת הצריכה שאנו רגילים בנורות הליבון למינן נורות אלו הן נורות ה- PL,SL,EL,D2. אך על נושא התאורה נדון במאמר ניפרד. ראה מאמר: התאורה לגווניה וסוגיה, בקטגוריית עיצוב פנים

גם נושא מיזוג האוויר נתון במחלוקת לא קטנה מבחינת צריכת האנרגיה, עלות המזגנים והתקנתם. ביחס לשטח אותם הם צריכים לקרר או לחמם, ובאיזה אסכולה יש לבחור. בכל מקרה ומקרה יש לדון לבדוק לגופו האם להתקין מזגנים נקודתיים או מרכזיים בכדי לקבל את המצב האופטימלי לצרכיו של המשתמש.

חומר למחשבה:
לאחרונה ישנה מגמה של חברות הביטוח, להתנות את ביטוח הדירה בהזמנת בודק מוסמך שיבדוק את המערכת החשמל אחת לחמש שנים לפחות, לפני הסכמה למתן ביטוח ולחייב את בעל הדירה לתקן את כל הטעון תיקון לפי דו"ח הבודק, ע"י חשמלאי מוסמך בעל רשיון בתוקף. זאת עקב ריבוי השרפות הנגרמות בדירות מגורים כתוצאה מקצר חשמלי או ליקויי בטיחות בארונות החשמל הדירתיים.

עוד רבים ומרובים הם הדברים בנושאי חשמל, תאורה, תקשורת והמיזוג שאפשר היה לכתוב עליהם אך קצרה היריעה מהכילם. אשמח לעמוד לשרותכם תמיד ולעדכנכם בחדשות וחידושים.

דורון טרייביש
יועץ חשמל,, תאורה
ותקשורת



דורון טרייביש Doron Treivish

יועץ ומפקח בניה מוסמך

לחשמל, תאורה ותקשורת

מבצע: תכנון, כתבי כמויות ואומדנים

ת.ד. 159 נס - ציונה מקוד 70400

טלפקס 08-9380750 נייד 050-5271788
doron-tr@zahav.net.il

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

למעט האור הטבעי - אור השמש. ישנם סוגים שונים של נורות המתבססות על טכנולוגיות שונות..

התאורה לגווניה וסוגיה
נכתב על ידי דורון טרייביש

התאורה לגווניה וסוגיה

התאורה,סוגיה וגווניה הוא נושא מורכב.
למעט האור הטבעי - אור השמש. ישנם סוגים שונים של נורות המתבססות על טכנולוגיות שונות .לכל סוג של טכנולוגיה תכונות ומאפיינים, אותם רצוי להכיר בבואנו לתכנן תאורה. זאת על מנת לנצל נכונה את התכונות של כל נורה. ניצול מיטבי של התכונות יסייע להשיג את מטרותינו, תוך הפקת המיטב מכל נורה וחיסכון בעלויות הקמת מערכת תאורה, אחזקתה והוצאות תפעולה .
במאמר זה ננסה לסקור את סוגי הנורות הקיימים ומאפייני האור אותן הן מפיצות. תוך כדי סווג הנורות הקיימות בשוק לקבוצות והצגת מאפייניהן.

נורות הליבון:
איתן נמנות כל הנורות המתאפיינות בתהליך הארה הנוצר מליבונו של תיל להט (שכתוצאה מהתלהטותו
מופץ אור בוהק) מכאן מקור המלה ליבון.
מחולקות לשני סוגים עיקריים נורות רגילות ונורות טונגסטן + הלוגן + קוורץ לסוגיהן המוכרות לנו כנורות
ההלוגן.
כולן מפיצות אור, שהספקטרום בהן שלם! תאימות הצבע שלהן (Color Rendering) הוא 100%.
טמפרטורת הצבע שלהן היא 2700-3200 מעלות קלווין. נורות אילו נחלקות לסוגים וצורות שונות:
רגילות

1 . נורות פשוטות (אגס) - A
2 . נורות בלון או כדור - B
3 . נור נר Candle - C
4 . נורות מבחנה/שפרפרת Tube - T
5 . נורות כיווניות , נורות בעלות חלק רפלקטיבי. נורות R ונורות PAR לאור ישיר ומחזר
ונורות כיפת כסף Silver- Cup מיועדות בדרך כלל למקד את האור לכיוון כלשהו.

יש לזכור כי אורך חייהן של נורות הליבון הרגילות אינו עולה על 1000 שעת עבודה(ש"ע) והן מפיצות חום,
כל אחת לפי סוגה. לעומתן נורות ההלוגן אורך חייהן ארוך יותר מגיע עד 4000 ש"ע תלוי בסוג וביצרן
ובמספר ההדלקות. והן מפיצות החום הגדולות ביותר והמסנוורות ביותר .

הנורות גם נבדלות בסוג ההברגה והתחברות למקור המתח שלהן ולפי גודלן:

1. 14-E הברגה הקטנה.
2. 27-E הברגה הרגילה והמוכרת יותר
3. 40-E הברגה הגדולה או בלשון המקצוע "גוליית"
4. ביונט סוג הברגה על שני זיזים בחצי סיבוב בלחיצה.
קיים גם בית נורה TDE (Tube Doubel Entrence ) הנפוץ בנורות ליבון Tube בעל שני
מגעים בלחיצת קפיץ המשמש בדרך כלל לנורות הלוגן ול- Metal Halide.בהספקים נמוכים
יחסית.

נורות הליבון הרגילות לשימושים ביתיים מיוצרות בהספקים מ-W5 ועד W500 .
ישנן גם נורות PAR לשימושים מיוחדים כמו תיאטרון בהספקים של W 1000 ומעלה.

נורות טונגסטן + הלוגן + קוורץ:
בעבר היו נורות בעלות זכוכית קוורץ ששרדו זמן קצר. ומיד הוחלפו בדור הבא של הנורות אלה הקימות
היום טונגסטן + הלוגן + קוורץ או טונגסטן + קסנון + קוורץ, נורות אילו הופיעו בתחילה כנורות
למתח V220 בצורת נורות הצפה TDE. ועד מהרה עם פיתוח מתקדם הפכו לנורות מתח נמוך עם שנאי V12 בהן נכללות. נורות 2 הפינים ה-MR ונורות (Decoreica Lamp ) בעלות 2 פינים ורפלקטור דקרואי מובנה בתוך הנורה ונורות ה-QR השונות.
נורות ההלוגן מיוצרות בהספקים מ-W20 ,W35 ו-W50 למתח של V12
מ-W25 ועד W2000 למתח של V220 כל דוגמת נורה לפי בית
הנורה המתאים לה.

ב. נורות שאינן ליבון : מחולקות גם הן לשני סוגים נורות פלאוריניות ונורות פריקה.

נורות פלואוריניות: עם הנורות הפלואוריניות נמנות כל אותן נורות פלורסנטיות למינן שאנו מכרים.
הפלורסנט הרגיל, ה- EL, ה-PL, ה-SL, ה- D2 . הישרות, המסולסלות והעגולות. בהספקים החל מ-W5 ועד
W150 . חלקן חייבות משנק (choke ) וסטרטר חיצוני, ובחלקן זה מובנה. שאינן נותנות אור רציף אלא אור
מהבהב בתדר המהיר יותר מתפיסת הראיה האנושית. עלות תפעולן נחשב לזול ביותר בשוק עקב
תפוקת האור ל-W הנורות מופיעות במספר גווני אור DL ( Day Light ), CW ( Cool White ), WW
( Warm White ), INT (Interna ), UV (Ultra Violet ). ובנורות צבעוניות, אדום ,ירוק, כחול, צהוב, כתום וסגול
בצורות חיבור שונות למקור המתח שלהן. כל אחת לפי גודלה ותכונותיה.

נורות פריקה: אותן נורות המכרות כנורות תאורת הרחוב, ולתאורת ההצפה למשטחים גדולים, מגרשי
המשחקים והספורט . מקור שמן של נורות אילו נובע משמו של הגז או תרכובת הגזים אותם מכילות הנורות.

LPS - נתרן (Sodium ) בלחץ נמוך. ידוע כנורת הנתרן הראשונה שפותחה ובגלל איכות אור מוגבלת היא
נשארה בשימוש מועט. אורן נחשב ללבן ביותר בין האדומים קימת בהספקים מ-W18 עד W185
אורך חיי הנורה כ 7000 ש"ע. בשימוש בדרך כלל לתאורת סימון מסלולי נחיתה וצמתים ניראה
למרחוק בזמן ערפילים ואורה אינו מסנוור במצבי ערפל.

HPS - נתרן (Sodium ) בלחץ גבוה אורן נחשב ללבן ביותר בין הכתומים משמש בעיקר לתאורת
רחובות, כבישים, משטחי חניה ושטחים ציבוריים גדולים. קיים בהספקים של W50 עד W1000 . אורך
חיי הנורה כ-22000 ש"ע

HQL - Mercury נורות כספית שאורן נחשב ללבן ביותר בין הסגולים.קימות בהספקים של W50
עד W500 .אורך חיי הנורה כ- 4000 ש"ע שימשה בעבר כתאורת רחובות משמשת היום לתאורת
הצפה במגרשי משחקים פרטיים וציבוריים השימוש בנורות הכספית לתאורת הרחובות הופסק עקב
אורך החיים קצר יחסית של נורות הכספית ותפוקת האור הנמוכה יחסית ל-W לעומת נורות הנתרן והמטל-הלייד (Metal Hlaide ) .

השימוש בנורות כספית נישאר בעקר בשימושן המיוחד לתאורת צמחים. הנקראת Floraset
פיתוח מיוחד של הנורה תוך ההדגשים להבלטת הקרינה של אותן קרני אור החסרות לצמחיה
הנמצאת במקומות חסרי אור שמש. כמו משרדים, אולמות ודירות מגורים.

MHL – נורותMetal Hlaide מטל-הלייד. אורן נחשב ללבן ביותר בין הכחולים. קימות בהספקים
של W70 עד W2000 אורך חיי הנורה כ- 25000 ש"ע משמשת לתאורת הצפה למגרשי ספורט,
משטחי עבודה גדולים ואולמות מכירה גדולים.

קימות גם נורות בהספקים נמוכים יותר. מ-W38 עד W245 כנורות שני פינים ונורות ספוט מיוחדות. המשמשות להארת מוצגים מיוחדים ולמנגנוני הארה של סיבים אופטיים. אורך חיי הנורה כ 8000 ש"ע.
רובן של נורות הפריקה חייבות נטל (צו'ק) ומצת לצורך הפעלתן.

ג.תאורות מיוחדות

עם הנורות לתאורה מיוחדת נימנות:

ניאון בקתודה קרה, המשמש בעיקר לשילוט ופרסום מופיע בגוונים שונים של צבע.
הנורות הצבעוניות בהספקים שונים, בעיקר נמוכים לתיחום, פרסום וקישוט.
תאורה ע"י סיבים אופטיים המשמשת העיקר לתאורה תת מימית פועלת בשיטת הולכת האור בסיב
אופטי ממקור אור אחד חזק והתפצלותו ע"י הסיב האופטי לכיוונים שונים.
תאורת לד LEDS תאורה זו פותחה בשנים האחרונות בעזרת טכנולוגית המזעור פועלת בשיטה של
נוריות קטנות בצריכה מינימלית של אנרגיה בתפוקת אור גדולה. אך עדין מאוד יקרה לשימוש הפרטי.
טרייביש דורון


דורון טרייביש Doron Treivish

יועץ ומפקח בניה מוסמך

לחשמל, תאורה ותקשורת

מבצע: תכנון, כתבי כמויות ואומדנים

ת.ד. 159 נס - ציונה מקוד 70400

טלפקס 08-9380750 נייד 050-5271788
doron-tr@zahav.net.il

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.

יום ראשון, מרץ 05, 2006

מכונת כביסה

מכונת כביסה היא מכונה המנקה אריגים ובדים :השימוש בה הוא בדרך כלל לניקוי בגדים, מצעים ומגבות. המינוח מכונת כביסה מוגבל בדרך כלל למכונות המשתמשות במים בתור חומר הניקוי העיקרי, בניגוד לניקוי יבש, אשר משתמש בנוזלי ניקוי חלופיים, ומבוצע בדרך כלל בבתי עסק המתמחים בדבר.

הסטוריה
בשנת 1767 בנה ג'יקוב קריסטיאן שאפרן מכונת כביסה. ידוע על מכונות כביסה מכניות שנבנו במאה ה-19, ועקרון הפעולה הבסיסי שלהן לא השתנה: רובן מבוססות תוף המסתובב במהירות.

מטרתן הראשונית היא השריית הכביסה, החומר אותו מעונינים לנקות, במים המכילים דטרגנט. המים והכביסה מנוענעים בתנועות מחזוריות. המים נשאבים והכביסה מיובשת באופן חלקי באמצעות סיבובה בצנטריפוגה איטית. מים נקיים מוספים, והמים והכביסה מנוענעים כדי להפטר משאריות דטרגנט. לבסוף, בדרך כלל מסוחררת הכביסה שנית - ניתן בדרך כלל לוותר על שלב זה עבור כביסה עדינה וכביסת צמר, ולהוציא חלק מן הכביסה כדי לייבשה באיטיות.

כיום מונעות כמעט כל מכונות הכביסה באמצעות חשמל, אף כי בעבר השתמשו גם במכונות המונעות ביד או בקיטור. במדינות מתועשות נמצאת מכונת כביסה כמעט בכל בית, אף כי יש דירות בהן אין מקום למכונת כביסה, ודריהן משתמשים במכבסות ציבוריות.

בשנות ה-60 הפכו מכונות הכביסה לאוטומטיות, באמצעות מיכון התזמון של כניסת הסבון והמים, ריקון המכונה וסיבוב התוף. תוכניות כביסה שונות אפשרו את כביסתם של סוגים שונים של חומרים. למשל, כביסת צמר זקוקה למים בטמפרטורה נמוכה ולנענועים עדינים, בעוד שכביסה עם כתמים קשים זקוקה לנענועים אלימים ולטמפרטורה גבוהה, וכלי לבן ניתן להרתיח.

רוב מכונות הכביסה מממשות את האוטומטיזציה באמצעות שעון מכנו-חשמלי, לאחרונה נכנסות לשוק מכונות כביסה המבוססות על מיקרומעבדים. גישה אחרת למימוש הזימון של מחזור הכביסה היתה מערכת ההובר קימטיק. מערכת זו התבססה על מעין מפתחות פלסטיים, שעליהם היו מקודדות הוראות הכביסה. מפתחות אלה הוכנסו לחריץ מתאים, והקורא המכני קרא אותם וביצע את ההוראות שעליהם. חייה של מערכת זו היו קצרים וכושלים: המפתחות נטו ללכת לאיבוד, ולא הציעו כל יתרון שהמערכת מבוססת החוגה לא הציעה. בראייה לאחור ניתן לראות מערכת זו כגימיק שיווקי יותר מאשר כפריצת דרך טכנולוגית.

תכונות של מכונת כביסה
קיבולת (בקילוגרם) - כמות הכביסה המרבית לה מיועדת המכונה. רוב המכונות כיום מיועדות ל-5 ק"ג.
פתח: יכול להיות קדמי או עילי. מכונות בעלות פתיחה קדמית מתאימות להצבת מיבש כביסה מעליהן. לא ניתן להציב מייבש כביסה מתחת למכונת כביסה, בגלל משקלה הגבוה של מכונת כביסה לעומת מייבש. בישראל, מכונות בעלות פתח קדמי נוטות להיות רחבות יותר, מכיוון שהתוף ממוקם בהן כך שצידו העגול מופנה קדימה. בשני הסוגים של מכונות אלו אין ציר במרכז התוף, ונענוע הכביסה מסופק על ידי תנועות התוף הלוך וחזור ועל ידי כח המשיכה: הכביסה מורמת באמצעות בליטות בדפנות התוף ונופלת חזרה. באמריקה נמכרות מכונות כביסה בעלות פתח עילי, כך שצידו העגול של התוף מופנה כלפי מעלה, והן אינן צרות יותר. במכונות אלו מסופק הנענוע באמצעות כנפיים על צירו של התוף.
מהירות סיבוב: בסל"ד. לייבוש יעיל כדאי לבחור מכונה עם יכולת למהירות סיבוב גבוהה, אך כדי לכבס כביסה עדינה, כדאי שלמכונה תהיה יכולת להקטין את מהירות הסיבוב.
השרייה מקדימה.
מסנן: מסנן מכונת הכביסה הוא חלק הצובר סיבים ולכלוך בדרכם של המים אל הביוב. מכיוון שצריך לנקותו מדי פעם, כדאי שהגישה אליו תהיה נוחה.
מנגנוני אופטימיזציה: מנגנון לשקילת כביסה והתאמת כמות המים למשקלה, תוכניות חסכוניות הלוקחות זמן רב יותר אך חוסכות במים וחשמל, אפשרות לשליטה על גובה המים.
גופי חימום: רוב מכונות הכביסה בישראל מכילות גוף חימום. לכן הו זקוקות להזנה של מים קרים בלבד. בארצות הברית נמכרות מכונות כביסה ללא גוף חימום, הזקוקות להזנה של מים חמים וקרים.
אופן השימוש במכונת כביסה
ממיינים את הכביסה לפי הוראות הכביסה שעליה: צמר לחוד, כביסה לבנה עדינה לחוד, כביסה צבעונית עדינה לחוד. עד שנות ה-70 רווח הצורך גם במיון לכביסה להרתחה, אשר כללה מצעים לבנים מכותנה. כיום אין כמעט מצעים כאלה בשימוש - רוב המצעים הם צבעוניים, ומכובסים בכביסה עדינה.
בוחרים את תוכנית הכביסה המתאימה לסוג הכביסה. אם אין למכונה תוכניות כביסה, בחירה במהירות סיבוב נמוכה ובטמפרטורה של כ-30 מעלות צלזיוס תתאים לכביסה עדינה.
מכניסים את הכביסה לתוף.
בחלק מן המכונות, בדרך כלל ישנות, אין תאים מיוחדים לחומרי הניקוי. אם אין אף תא, מכניסים את אבקת הכביסה יחד עם הכביסה לתוף. אם יש נקודה בה מוזרמים מים לתוך המכונה, עדיף לרכז את אבקת הכביסה שם.
אם יש תא המיועד לאבקת כביסה, מכניסים את אבקת הכביסה לתא.
אם מעונינים בהשריה מטרימה, יש לספק חומר ניקוי גם לשלב זה. במכונות בהן יש שני תאים לאבקת כביסה, בדרך כלל יסומן התא המיועד לאבקה להשריה בסימון כגון 'I', והתא העיקרי ב 'II'. אם יש רק תא אחד המיועד לאבקת כביסה, ניתן להכניס כרבע מאבקת הכביסה ישירות לתוף, ואת יתרה לתא הייעודי.
את מרכך הכביסה, אם רוצים לעשות בו שימוש, מכניסים לתא מיוחד, אשר מסומן בסימן פרח בדרך כלל. אין לשפוך את המרכך ישירות על הכביסה

החורף: העונה החמה של מייבשי הכביסה

כ-50 אלף מייבשי כביסה נמכרים בארץ בשנה, וכ-65% מהמכירות נעשות בחורף; טיפים, מחירים ועצות לפני קנייה
אילנה ברש מהאתר ynet

הגשמים העזים שירדו בשבוע שעבר תפסו רבים מאיתנו עם הכביסה על החבל, ובלי אפשרות לייבש את הבגדים. אפשר לצאת מזה, ואפילו די בקלות, בעזרת מייבש כביסה.
אם פעם עוד תימרנו בין טיפות הגשם ונעזרנו בניילונים כדי להגן על הכביסה שעל החבל, הרי שהיום - עם עליית רמת החיים, ובתוך
זה גם פרוייקטים של בנייה יוקרתיים, שמראש אין בהם מקום לתלות כביסה. אנחנו נעזרים במייבשים. אלו הופכים את העסק לפשוט יותר.
שוק המייבשים הוא עונתי, ונמכרים בו כ-50 אלף מייבשים בשנה, כאשר 65% מהמכירות נערכות בחורף.

סוגי המייבשים

מייבשי כביסה פועלים בשתי שיטות: האחת - צינור פליטה, בה עובדים רוב המייבשים. למייבש מחובר צינור פלסטיק רחב, שרצוי למצוא לו מקור יציאה החוצה, כדי שהחום והלחות הנפלטים מהמייבש לא יישארו בחדר.
שיטה יקרה יותר היא זו שיש למייבש CONDENSER: מערכת פנימית המקררת את האדים הנפלטים מהכביסה המתייבשת, והופכת אותם למים המתקנזים למיכל הממוקם בתחתית המייבש.
גם צורות ההפעלה של המייבשים שונות: יש כאלו עם קוצב זמן מכני - כלומר המפעיל מגדיר מראש את משך הפעולה של המייבש. מייבשים אלו מהווים 80% מהשוק .
לעומת זאת, יש מייבשים שניתן להגדיר בהם את מידת הלחות שבה אתה רוצה שהבגד יימצא בתום הפעולה. לחות מסוימת, מקילה על פעולת הגיהוץ. מייבשים אלו תופסים 17% מהשוק. את שלושת האחוזים הנותרים תופסים המייבשים היקרים עם הקונדנסור.

שיטות פעולה

רצוי שהמייבש יעבוד בשיטת ה'קריס קרוס', כלומר יהפוך במהלך הפעולה את כיוון הייבוש. תוף נירוסטה הוא עוד יתרון שכדאי להקפיד עליו.
בשוק קיימים דגמים רבים של מייבשים, ובניגוד למכשיר חשמלי אחר כמו מקרר, כאן הלקוחות רוצים לדעת בדיוק את צורת הפעולה ואת משך הזמן שהיא לוקחת , כיוון שמייבש נחשב למכשיר 'זולל' חשמל.
הרוב המוחלט של המייבשים הנמכרים הם בקיבולת של 5 ק"ג ומחירם נע מ-1,250 שקל לזולים ביותר, ועד 4,000 שקל ליקרים.

מחירים

ישפאר, נציגת ג'נרל אלקטריק, מציעה שלושה דגמים של מייבשים בשלושה גדלים. DDE5602 VWW לחמישה ק"ג כביסה עם צינור אוורור מוצע ב-1,900 שקל .
VOGUE לשישה ק"ג כביסה, עם קונדסור , מוצע ב- 3,950 שקל. היתרון בשיטה זו הוא שהמייבש יכול להיות גם בתוך ארון.
מייבש ל-7.5 ק"ג עם שבע תוכניות ייבוש מוצע ב- 3,810 שקל.
רשת שקם אלקטריק מציעה מייבש לשישה ק"ג כביסה TECNOLUXE-MEA ב-1,490 שקל. מייבש כביסה של ווירפול דגם 123 מוצע ב-2,090 שקל ומייבש קריסטל מוצע ב-2,190 שקל. מייבש תוצרת בלומברג גרמניה מוצע ב-3,390 שקל.
אמפא מייבאת לארץ שני דגמים ,שמחירם כ-1,500 שקל. מתוצרת איטליה ואנגליה.
חברת סקאל משווקת מייבשי כביסה במחלקות החשמל של המשביר –סקאל ישיר, במשביר בחנות הדיוטי פרי, ובאתר האינטרנט של החברה. המייבשים מתוצרת בוש- ל5 ק'ג במחיר 3,690 שקל, אפולו ב-1,250 שקל, א.א.ג לשישה ק"ג ב–2,990 שקל. אסטרה, אמנה, וסימנס מוצעים במחירים שבין 1,250 שקל ל-3,790 שקל, בהתאמה.
בנוסף מציעה החברה מייבש יקר יותר מתוצרת באוקנכט הגרמנית ב-4,290 שקל, שפועל עם קונדנסור. החברה מציעה את המייבשים ב-10 תשלומים, ללא ריבית.
רשת טרקלין חשמל מציעה מייבשי כביסה של ספקטרה דגם 663 ב-1,320 שקל, וכן מייבש כביסה מסוג קלריק td760 ב-1,390 שקל.

טיפים נוספים

כאשר משתמשים במייבש כביסה כדאי לסחוט את הכביסה המיועדת לייבוש ברמת הסחיטה המקסימלית, כדי לקצר את משך הייבוש.
לא כדאי לדחוס את המייבש עד אפס מקום - כי אז הכביסה תצא מאוד מקומטת. משום כך ממש לא כדאי לרכוש מייבש המיועד לפחות מחמישה ק'ג.
מייבש כביסה מוריד בכל ייבוש סיבים מבד הבגד. זה לא הורס את הבגד מיד, יחד עם זאת בגדים עדינים ויקרים כדאי לייבש באמצעים אחרים.
מייבש כביסה עם פתח חזיתי מאפשר להניח אותו על מכונת הכביסה, וכך לחסוך מקום ולהקל על פעולת ההעברת הכביסה מהמכונה למייבש.
תוף נירוסטה מבטיח שאין חלודה.
כדאי לייבש אריגים מאותו סוג: לא כדאי לייבש מגבות וחולצות טריקו דקות. בגלל משך הזמן השונה הנדרש כדי לייבש כל אחד מהם.
חשוב ואפילו רצוי לנקות אחרי כל יבוש את הפילטר שבו מצטברים סיבי הבדים.
ההפרשים במחיר, כמעט כמו תמיד, נובעים משם המשפחה שיש למוצר.
דעו מאיפה אתם קונים ודאגו לאחריות . יש יבואנים הנותנים אחריות אפילו לשלוש שנים.